בעיצומם של עימותים מתמשכים בגבול הצפון, קיימים דיווחים על ניסיונות להתקדם לקראת הסדר בין ישראל ללבנון. המצב המתוח הגיע לשיא לאחר הצטרפות חיזבאללה ללחימה ביום שלאחר מתקפת הפתע של חמאס באוקטובר 2023, וכעת, בנובמבר 2024, ישנם מאמצים בינלאומיים להביא לרגיעה אזורית ולהשגת הסדר ארוך טווח. אך השאלה הגדולה היא – האם הסדר כזה יוכל באמת להבטיח לתושבי הצפון ביטחון מתמשך? ישראל לבנון, במאמר זה נסקור את הרקע למלחמה מול חיזבאללה, את פרטי המשא ומתן המדווחים, ואת חששות התושבים מיישום ההסדר לאור האירועים האחרונים.
רקע למלחמה עם חיזבאללה
העימות בצפון החל זמן קצר לאחר מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, כאשר חיזבאללה בלבנון החל לתקוף את יישובי הצפון באמצעות ירי רקטות ותקיפות ממוקדות. התגובה הישראלית הייתה מיידית, וצה"ל הגביר את נוכחותו בגבול הצפוני ואת התקיפות האוויריות במוקדים בלבנון. ירי הרקטות, תקיפות חיל האוויר ופעולות קרקעיות הפכו את האזור לאזור קרב פעיל עם פגיעות ונפגעים בשני הצדדים.
במציאות זו, תושבי הצפון חיו בחשש תמידי ונאלצו לעזוב את בתיהם בשל איום נ"ט בלתי פוסק ואזהרות חמורות מהדרג הצבאי. המצב המורכב והקרב המתמשך העלו דרישות משמעותיות מצד תושבי האזור לשיפור ההגנה על היישובים ולמניעת איום חוזר מצד חיזבאללה, במיוחד לאור המשא ומתן להסדר פוטנציאלי.
דיווחים על התקדמות לקראת הסדר
לאחר חודשים של לחימה ומעורבות אזורית, ארצות הברית שולחת את שליח הבית הלבן, עמוס הוכשטיין. לביקורים מרתוניים בישראל ובלבנון במטרה לקדם הבנות הדדיות להפסקת אש. על פי הדיווחים, הוכשטיין הגיע להבנות מתקדמות עם ההנהגה הלבנונית, ועשוי להגיע לישראל להשלמת התנאים להסדר סופי. בין הנושאים המדוברים: מנגנון בינלאומי שיפקח על קיום הפסקת האש לאורך הגבול והרחקת חיזבאללה מדרום לנהר הליטני, אזור הסמוך לגבול ישראל ומהווה נקודת מפתח באיום הביטחוני.
בנוסף, כחלק מהמאמצים להפחתת המתח, מוצע בהסדר שיתוף פעולה כלכלי. תוך מתן אפשרות לשימוש משותף במשאבי הטבע שבאזור הגבול הימי. במידה וההסכם ייצא לפועל, ייתכן שהאזור יהפוך לאזור שקט וניטרלי. שיאפשר התפתחות כלכלית ושיתוף פעולה למען היציבות.
ישראל לבנון אתגרים ביישום ההסדר
למרות ההתקדמות, קיימים אתגרים משמעותיים ביישום ההסדר המסתמן. בלבנון, חיזבאללה מהווה כוח פוליטי משמעותי והמצב הפוליטי הפנימי עשוי להקשות על התחייבות לפירוז אזורים בדרום המדינה. או על הרחקת כוחותיו מאזורים הסמוכים לגבול ישראל. יתרה מכך, האוכלוסייה הלבנונית, נותרה חלוקה בדעותיה לגבי נוכחות חיזבאללה באזור וההסדר הפוטנציאלי.
גם בישראל קיימת דרישה לבחון היטב את תנאי ההסדר. התושבים וההנהגה דורשים ערבויות ברורות שיגנו על תושבי הצפון מפני מתקפות נוספות מצד חיזבאללה. החשש הוא שהסכם זמני או לא ממוסד היטב לא יצליח להעניק ביטחון אמיתי לאורך זמן. ישראל מתמקדת במנגנונים שיבטיחו יישום מלא של ההסדר, כך שלא יהיה מדובר בהפסקת אש זמנית בלבד.
שאלות ותהיות – האם תושבי הצפון יוכלו לשוב לביתם בבטחה?
בעוד שהשיח על הסדר עם לבנון ממשיך להתקדם. נשאלת השאלה הגדולה: האם תושבי הצפון יוכלו לשוב לביתם ללא חשש? האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר, ובעקבותיהם הצטרפות חיזבאללה למתקפות על ישראל כבר ב-8 באוקטובר, עוררו חשש כבד בקרב תושבי הצפון. האיום של ירי רקטות ונ"ט גרם לפינוי חלקי של תושבים מאזורים סמוכים לגבול. החשש מפני שגרה לא בטוחה עומד ברקע כל דיון על הסדר. שכן כל פתרון חייב לכלול ערבויות ביטחוניות שיחזירו את תחושת הביטחון לתושבי האזור.
אמון הציבור בתהליך – ספקות והחשש לעתיד
האירועים של 7 באוקטובר 2023 פגעו קשות בתחושת הביטחון של תושבי מדינת ישראל. רבים מביעים ספקנות לגבי תהליך ההסדר לאור איומי העבר והנוכחות הצבאית המתמדת של חיזבאללה בלבנון. מבחינת התושבים, חיזבאללה לא הראה עד כה מחויבות להפסקת אש ארוכת טווח. לכן, קיימת דרישה ברורה מהנהגת המדינה ומהגורמים המתווכים הבינלאומיים להבטיח מנגנוני אכיפה חזקים וברורים שיוכלו למנוע הסלמה מחודשת בעתיד.
הספקנות והחשש מעמידים אתגר משמעותי להצלחת ההסדר. שכן הוא תלוי לא רק בהסכמות פורמליות בין הצדדים, אלא גם ביכולתו לזכות באמון התושבים שחיים יום-יום בצל האיום. ללא אמון ציבורי ותחושת ביטחון, הסיכוי להשגת יציבות אזורית לאורך זמן קטן.
ישראל לבנון, מה צריך להתרחש על מנת שתושבי מדינת ישראל יחזרו לבתיהם ?
על מנת שתושבי הצפון יחזרו לבתיהם ויחושו בטחון אמיתי, ישנם מספר צעדים קריטיים שצריכים להתממש:
השגת הפסקת אש יציבה ובת קיימא – יש צורך בהפסקת אש מוסכמת וממוסדת היטב עם מנגנונים אפקטיביים לאכיפתה. הפסקת האש צריכה להיות ברורה ומקיפה, ולהבטיח שלא יתקיימו מתקפות נוספות מצד חיזבאללה או כל גורם עוין אחר בגבול הצפוני.
הוצאת כוחות חיזבאללה מדרום לבנון – צעד מהותי לחיזוק תחושת הביטחון בישראל. הוא פירוז דרום לבנון והרחקת כוחות חיזבאללה מהאזורים הסמוכים לגבול. פירוז זה, יחד עם נוכחות של גורם ניטרלי בין ישראל ללבנון, יכול לסייע בהבטחת שקט לאורך זמן.
הקמת מנגנון פיקוח בינלאומי – יש להקים מנגנון פיקוח בינלאומי, שבו תשתתף מועצת הביטחון או גורמים בעלי השפעה, על מנת לפקח על התחייבויות חיזבאללה והממשלה הלבנונית להפסיק כל פעילות עוינת כלפי ישראל. המנגנון יפעל לא רק להבטחת קיום הפסקת האש, אלא גם ככוח מרתיע במקרים של הפרה.
חיזוק מערך ההגנה בישראל – עד להשלמת הפתרונות המדיניים. יש צורך בהגברת ההגנות והעורף הביטחוני ביישובי הצפון. מדובר בשיפור מערך כיפת ברזל, הוספת מקלטים ציבוריים ובניית מערכות התרעה מתקדמות.
החזרת אמון הציבור בהסכם – חשוב שההסדר המוצע יעבור תהליך בדיקה והבהרה פומבית. תהליך שבו יוסברו לתושבי הצפון תנאי ההסדר ואמצעי ההגנה המובטחים להם. שיקום אמון הציבור בהסדר מחייב שקיפות מצד הממשלה ועמידה בתנאים שיבטיחו את שלומם של התושבים.
סיוע ותמיכה לשבים לבתיהם – כדי לאפשר חזרה מלאה של התושבים. יש לדאוג לתמיכה כלכלית וקהילתית למפונים, במקביל לשיקום כל נזקי התשתית שנגרמו במהלך המלחמה.
רק באמצעות שילוב של פתרונות ביטחוניים, מדיניים וקהילתיים. ניתן להבטיח את שיבתם של תושבי הצפון לביתם בתחושת ביטחון ויציבות אמיתית.
ישראל לבנון מלחמה אתגרים פוליטיים ביטחוניים
הדיווחים על התקדמות לקראת הסדר בין ישראל ללבנון מעוררים ציפייה לסיום הלחימה ולהשגת יציבות בצפון. אך האתגרים הפוליטיים והביטחוניים משני הצדדים מחייבים זהירות. הצלחתו של הסדר כזה תלויה ביכולתה של מדינת ישראל לעמוד בהתחייבויותיה ולספק ערבויות ברורות לתושבי האזור.
מדינת ישראל חיה תחת טרור מתמשך מעל 400 ימים. מתמודדת עם מלחמה שנכפתה עליה בשבע חזיתות. זהו מאבק קשה, כואב ומתמשך, שמחירו יחקק בזיכרון הלאומי שלנו לעד, חרוט בלב כל אחד ואחת מאיתנו. עדיין 101 חטופים מוחזקים בעזה, והכאב עליהם ועל משפחותיהם שובר את הלב – אך למרות זאת, רוחנו נשארת איתנה. כוחנו כעם הוא בנחישותנו לעמוד יחד, להילחם על חירותנו ועל ביטחוננו. ולשמור על התקווה לימים שקטים ובטוחים.
אין תגובות